ירושה

ירושה

הדין במדינת ישראל דוגל בחופש הירושה. משמע, מותר לאדם להוריש רכושו למי שרק ירצה. עליו רק לרשום צוואה – ונטיית בית המשפט הינה לכבד את רצון המנוח.

למשה היו כ-30 חתולים וכסף רב. מאחר והוא חש כי חתוליו הם ידידיו הקרובים, וילדיו לא דאגו לו – ערך משה צוואה ובה הוריש את רכושו לחתוליו וקבע כי מנהל העיזבון ידאג להאכילם מידי שבוע בכבד שכה אהוב עליהם.

ילדיו של משה התנגדו לצוואה, דיונים ארוכים וממושכים התנהלו בבית המשפט, ובפסק הדין אשרה השופטת את הצוואה – וחתוליו של המנוח זכו ליהנות מארוחות שחיתות של כבד. מנהל העיזבון נאלץ לדאוג לכך מידי שבוע.

עוד על כבוד רצון המנוח

למירה היו שני אחים. בעלה היקר נפטר לפני שנים. תחושתה של מירה היתה כי האחים מגיעים אליה אך ורק כאשר מעוניינים לקבל ממנה משהו.

מירה היתה אישה מסודרת מאוד כלכלית. מבוגרת, ואולם ערמומית ופיקחית.

מירה לא רצתה להיות תלויה בחסדי אחרים וגם לא רצתה כי אחיה וילדיהם ינצלו אותה.

מירה סידרה לעצמה שירותי עו"ד ונוטריון – וערכה צוואה לפיה כל רכושה ישמש לתרומה לבי"ח בלינסון שם טופלה במסירות וכי יש להחליט באיזו דרך תונצח המחלקה האונקולוגית.

אחיה של מירה היו בטוחים כי הם עומדים לרשת אותה ומדובר בסכומים לא קטנים, לרבות דירה בצפון ת"א.

מירה נפטרה בביה"ח כשהיא לבדה, אחיה אף לא טרחו להגיע לבית החולים בשעותיה האחרונות.

לאחר הפטירה נדהמו האחים לגלות כי הצוואה הופקדה אצל הרשם לענייני ירושה. האחים הגישו התנגדות לקיים את הצוואה, לאחר דיונים רבים ועדות הח"מ בבית המשפט כיבד את רצון המנוחה ובי"ח בלינסון זכה במכשיר משוכלל וחדיש.

עריכת צוואה אצל נוטריון הינה הדרך המומלצת על ידי הח"מ, שכן במקרה הצורך הדברים מתועדים ע"י הנוטריון אשר יוכל להעיד על נסיבות עריכת הצוואה.